פסק דין
לפניי תביעה כספית על סך של 85,939 ₪, בגין ליקויים שהתגלו בריצוף שהוזמן על ידי התובעים מאת הנתבעת.
רקע עובדתי
התובעים הזמינו בחודש ספטמבר 2002 אריחי גרניט פורצלן מאת הנתבעת, בכמות של כ – 133 מ"ר. האריחים הותקנו ברצפת הדירה כולה וכן כחיפויים על גבי קירות חדרי הרחצה. ההתקנה לא נעשתה על ידי הנתבעת, אלא על ידי גורם אחר. דירת התובעים אוכלסה בספטמבר 2003. בחלוף כשנתיים, גילו התובעים כתמים על פני הריצוף, באיזור הפרוזדורים והסלון והכתמים התפשטו ליתר חלקי הדירה. לקראת סוף שנת 2006 פנו התובעים לנתבעת, בתלונה לגבי טיב האריחים. בדיקה שנעשתה על ידי הנתבעת, העלתה כי לטענתה אין באריחים כל פגם. בחודש אוגוסט 2008, נערכה ביקורת של מהנדס מטעם התובעים בדירה, ועל פי חוות דעתו, נמצאו פגמים באריחים מסוג שריטות, חריצים ואובדן ברק. התובעים שלחו מכתב התראה לנתבעת בתחילת ינואר 2009, אולם ללא הועיל. התובעים עותרים לקבלת פיצוי בגין עלות החלפת כל הריצוף הפגום, ולרבות החלפת החיפויים על גבי קירות חדרי הרחצה (הגם שאלה לא ניזוקו וכדי למנוע פגם אסתטי של אי התאמה בין החיפויים לריצוף החדש שיאלצו להתקין), בסכום של כ - 65,939 ₪. כמו כן עותרים התובעים לקבלת פיצוי בגין דיור חילופי, בסך של 8,000 ₪ וכן עוגמת נפש ואי נוחות ולרבות הפסד ימי עבודה, בסך של 10,000 ₪ וכן החזר שכר טרחת מומחים בסך של 2,000 ₪.
דיון
בישיבת ההוכחות שהתקיימה היום, שמעתי את עדותם של המומחה מטעם ביהמ"ש, מר יגאל ברגמן, אשר נתן חוות דעת בתיק זה. כמו כן, שמעתי את עדותם של עדי הנתבעת, הגברת דבורה חזיזה, מנהלת שירות הלקוחות אצל הנתבעת בנושא ריצוף וכן שמעתי את עדותו של מר ראובן קושמן, הטכנולוג הראשי של הנתבעת. יצוין כי הנתבעת ויתרה על חקירתו הנגדית של התובע. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בתום הדיון.
אחריות הנתבעת לליקויים
על רקע מכלול הראיות שבפניי, שוכנעתי כי יותר סביר להניח שהשריטות והחריצים בריצוף נגרמו עקב פגם בייצור מאשר עקב שימוש לא סביר על ידי התובעים או תחזוקה לקויה.
חוות דעת מומחה התובעים ומומחה בית המשפט
הראיות המרכזיות שמובילות אותי למסקנה אליה, הינן שתי חוות דעת שהוגשו לביהמ"ש, האחת של המומחה מטעם התובעים, מר יהונתן גושן, ובעיקר השנייה, של המומחה מטעם ביהמ"ש, מר יגאל ברגמן.
מאחר והצדדים לא הסכימו אחרת, גם חוות דעתו של מומחה התובעים נחשבת כחלק מן הראיות בתיק דנא. יצוין כי הנתבעת לא ביקשה לחקור אותו על חוות דעתו. המומחה מטעם התובעים בדק את הדירה ביום 20/7/08, וקבע כי "בפני האריחים ובעיקר במעברים נמצאו ריבוי שריטות בכל הכיוונים, אשר לרוב פני האריחים נמצאו שחוקים במיוחד" [סע' 3.2 לחוות הדעת]. עוד קבע מומחה התובעים כי: "... הפגמים קיימים ומקיפים בכל חלקי השטח המרוצף. יצויין, כי הפגמים בולטים יותר בשטחי המעבר, בסלון ובחדר צפון מערבי, היכן שתנועת הדיירים רבה יותר, עם זאת ניתן לאתר פגמים מסוג זה בכל השטח המרוצף" [סע' 3.3.1 [1] לחוות הדעת]. מומחה התובעים השווה את האריחים על פי בדיקה ויזואלית שערך, לנדרש לפי תקן ישראלי 314, וציין כי הפגמים שמצא בריצוף אינם מותרים על פי התקן הנ"ל. לחוות דעתו, הועתקה טבלה שהינה חלק מהתקן הנ"ל ואשר מפרטת את סוגי הפגמים המותרים ואכן לא ניתן למצוא מבין אלה את הפגמים נשוא התביעה דנא.
המומחה מטעם ביהמ"ש בדק את הריצוף ביום 10/3/10. על פי חוות דעתו, נמצאו מספר גדול של אריחים, העולה על כ -20 אחוז ויותר מכמות האריחים בדירה, בפיזור אקראי בדירה, כשרוטים ועם חריצים. המומחה קבע כי "קיימים פגמים בעוצמה ובהיקף בלתי סביר באריחי הריצוף שבדירה". עוד מצא המומחה אריחים עכורים ונעדרי ברק, ביחס לאריחים רזרביים מאותו סוג, שלא נעשה בהם שימוש ואשר היו מצויים בדירת התובעים. המומחה התייחס בחוות דעתו לטענת הנתבעת, בדבר בלאי סביר ביחס לשימוש הרב שנעשה באריחים, או שימוש לא ראוי באריחים ודחה טענות אלה, תוך כך שקבע כי ממצאי הבדיקה שערך מעידים שאין קשר בין מיקומם של האריחים הפגומים ברצפת הדירה ולבין המקומות בהם התנועה מרובה והם מועדים לשחיקה מוגברת [סעיף 3.1 לחוות דעתו]. כמו כן, שלל המומחה במפורש, את הטענה שמדובר בבלאי סביר.
הכלל הנו כי בית המשפט רשאי לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, אולם הדבר יעשה רק במקרים שבהם קיימים סיבה בולטת לעין לעשות כן (ראה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, דינים עליון טו 560). דא עקא, וכאמור, לא מצאתי במקרה דנא סיבה בולטת שכזו.
בחקירת המומחה מטעם ביהמ"ש, לא עלה בידי באת כוח הנתבעת לגרום למומחה לשנות ממסקנתו וגם לא מצאתי כי בעקבות החקירה, עלו סתירות בחוות דעתו. אינני סבור שניתן לומר כי מדובר במומחה שאינו כשיר לתת חוות דעת לגבי ריצוף פגום, כפי שטענה באת כוח הנתבעת בסיכומיה. כעולה מחוות דעתו, המומחה ברגמן הינו מהנדס אזרחי, בוגר הטכניון בהצטיינות, ובעל תואר שני בהנדסת ביצוע מאוניברסיטת טורונטו שבקנדה. למומחה ניסיון כמהנדס ביצוע בהקמת מאות יחידות דיור, וכן ניסיון כמנהל פרויקט, לרבות בפרויקטים של מבני מגורים. כמו כן, למומחה ניסיון בתחום הפיקוח וייעוץ בנושא של ביקורת בנייה ובקרת איכות, ומשמש כמומחה מטעם בתי המשפט ובורר מוסכם. בחקירתו ציין המומחה כי יש לו ניסיון בנושא של כשלים בריצוף מכל הסוגים וכי הוא מתעסק בנושא של בקרת איכות ומשתתף בדיונים בנושא ריצוף בפורומים של מהנדסים (עמ' 5, ש' 17 – 19).
המומחה נחקר ביחס להכרתו את תהליך הייצור של אריחי גרניט פורצלן והתרשמתי כי התהליך מוכר לו, גם אם הוא אינו מתמחה באופן מיוחד בתהליך זה דווקא או באריחי גרניט פורצלן במיוחד. המומחה הסביר שהבדיקה הקובעת הנו בדיקה ויזואלית לפי תקן ישראלי 314 ולא בדיקת שחיקה, כפי שנעשתה במכון התקנים. המומחה שלל בחקירתו כל קשר בין בלאי ושימוש לפגמים וזאת על בסיס הממצא העובדתי שלא נמצאו בדירה ליקויים רבים יותר באזורים שבהם השימוש בדירה היה רב יותר.
מומחה הנתבעת
המומחה מטעם הנתבעת, נתן חוות דעת שלפיה הפגמים בריצוף מקורם בחירוץ על ידי חלקיקים שקשיותם גבוהה מ – 5.5 MOHS. לטענתו, הדבר נגרם עקב העדר הגנה על האריחים, בשלבים המתקדמים של הבנייה. לשיטתו, שריטות אינן מהוות פגם בייצור, שכן הן נגרמות על ידי גורם חיצוני. עוד לפי חוות דעתו, במספר אריחים בסלון, נראו שריטות ארוכות, המתחילות באריח מסוים ועוברות לאריח צמוד וכי התובע הסביר שאלה נבעו מגרירת חפצים.
עיינתי בחוות דעתו של מומחה הנתבעת ובחקירתו, והגעתי למסקנה שעדיפות עליי חוות הדעת מטעם התובעים ומטעם המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש. למסקנות של מומחה הנתבעת, יש להתייחס בזהירות יתרה, שכן מדובר בעובד שכיר של הנתבעת, המשמש כטכנולוג ראשי שלה, ואשר על פי עדותו, גם חבר בהנהלת הנתבעת. לא מדובר, איפוא, במומחה חיצוני אובייקטיבי, שנשכר על ידי הנתבעת, למתן חוות דעת, שגם אז מדובר בחוות דעת מטעם בעל דין במובחן מחוות דעת של מומחה בית המשפט.
גם הקביעות לגופן של מומחה הנתבעת, אינן תומכות בהכרח בדחיית התביעה. ככל שאכן האריחים במקרה דנא רגישים לגרגירי חול, כפי שהעיד המומחה הנ"ל בחקירתו (עמ' 12, ש' 32 – עמ' 13, ש' 1), נראה לכאורה כי מדובר בדרגת רגישות גבוהה יחסית, שהיה מקום לעדכן את התובעים לגביה טרם הרכישה, דבר שלא נעשה. כמו כן, עצם העובדה ששריטות נגרמות מגורם חיצוני, אינה פוסלת את האפשרות כי הדבר נגרם עקב פגם בייצור. טענת המומחה שלפיה התובע אישר בפניו כי שריטה פלונית נגרמה עקב גרירת רהיטים, אינה משליכה על כל האריחים האחרים וממילא גם טענה זו לא אומתה, שכן הנתבעת בחרה שלא לחקור את התובע על תצהירו, כפי שיפורט להלן.
ויתור הנתבעת על חקירת התובע